רשלנות רפואית בגניקולוגיה

מחדל במעקב ההיריון או בחדר הלידה עלול להשאיר נזק בלתי הפיך. מהי עילת הולדה בעוולה, אילו מקרי רשלנות נפוצים בלידה, ומהם ראשי הנזק שנפסקים בתביעה.

רשלנות רפואית בגניקולוגיה, היריון ולידה

היריון ולידה הם מהאירועים המכוננים והרגישים בחיי כל משפחה. על אף ההתקדמות הטכנולוגית והרפואית המשמעותית בענפי הגניקולוגיה והמיילדות, מתרחשים מקרים שבהם מחדל רפואי, אבחון לקוי או פעולה שגויה מובילים לתוצאות קשות: לידת תינוק הסובל ממום שלא אותר, או פגיעה בלתי הפיכה ביולדת או ביילוד במהלך הלידה. במצבים אלה עומדת להורים הזכות להגיש תביעת רשלנות רפואית, שמטרתה השגת פיצוי הולם שיבטיח את עתיד הילד, יכסה את צרכיו הרפואיים והשיקומיים, ויפצה על עוגמת הנפש, הכאב והסבל.

רשלנות רפואית במעקב ההיריון

מעקב היריון תקין נועד לנטר את בריאות האם ואת התפתחות העובר, ולאתר מבעוד מועד מומים מולדים ומחלות גנטיות. על הרופא המטפל חלות חובות מקצועיות מוגדרות:

  • חובת יידוע מורחבת: יידוע ההורים על כלל הבדיקות הקיימות הרלוונטיות למצבם, לרבות בדיקות פרטיות ובדיקות מורחבות שאינן כלולות בסל הבריאות או נשלחות לפענוח בחוץ לארץ.
  • פענוח מקצועי וזיהוי ממצאים: חובה לאתר ממצאים חריגים באולטרסאונד, בבדיקות סקר ובסקירות מערכות, אשר רופא סביר וזהיר היה מחויב לזהותם.
  • הפניה לבדיקות המשך: בכל חשד או סטייה מהנורמה, יש להפנות לבירור ממוקד, כגון סקירה מכוונת, בדיקת מי שפיר או צ'יפ גנטי, אקו לב עובר וייעוץ גנטי.

מהי עילת הולדה בעוולה?

כאשר נולד תינוק עם מום מולד או מחלה גנטית עקב מחדל באבחון, התביעה מוגשת בעילת הולדה בעוולה. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הלכת המר, שביטלה את תביעת היילוד בגין חיים בעוולה, התביעה מוגשת על ידי ההורים בלבד. הטענה המרכזית היא שלו נמסר המידע הרפואי המלא בזמן אמת, היו פונים לוועדה ומבצעים הפסקת היריון.

הפיצויים נועדו לכסות את מלוא צרכי הילד למשך כל ימי חייו, ובהם סיעוד, שיקום, דיור מותאם והפסדי שכר, לצד פיצוי להורים על כאב, סבל ופגיעה באוטונומיה.

תביעת הורים בעילת הולדה בעוולה מתיישנת ככלל כעבור שבע שנים מיום הלידה או ממועד גילוי המום. יש חשיבות מכרעת לבדיקה משפטית מוקדמת.

רשלנות רפואית במהלך הלידה

חדר הלידה דורש קבלת החלטות מהירה תחת עומס ודינמיות. רשלנות מתרחשת כאשר הצוות סוטה מרמת המיומנות והזהירות הסבירה. מקרים נפוצים כוללים:

  • מצוקה עוברית ותשניק לידתי: אי זיהוי האטות בניטור דופק העובר ועיכוב בחילוץ מהיר או בניתוח קיסרי דחוף, הגורם לחסר בחמצן ולשיתוק מוחין.
  • לידה מכשירנית רשלנית: הפעלת לחץ מופרז או שימוש שגוי במלקחיים או בשואב ריק, הגורמים לדימום מוחי או לשברים.
  • פרע כתפיים: משיכת יתר אסורה במקום תמרונים מיילדותיים ייעודיים, הגורמת לקריעת מקלעת העצבים ולשיתוק בזרוע, המוכר כשיתוק על שם ארב.
  • פגיעות ביולדת: אי אבחון וטיפול ברעלת היריון, קרעים חמורים בחיץ שלא נתפרו כהלכה, או דימום תוך רחמי מסיבי שלא נוטר בזמן.

אילו ראשי נזק נפסקים בתביעה?

כדי לזכות בתביעה יש להוכיח רשלנות, כלומר סטייה מפרקטיקה סבירה, נזק וקשר סיבתי. הפיצויים נפסקים בהתאם לראשי הנזק המוכרים בדין:

ראש נזקמהות הפיצוי הנפסק
עזרת הזולת וסיעודכיסוי עלויות מטפלים, סייעות, ליווי והשגחה מוגברת למשך כל שעות היממה
הוצאות רפואיות ושיקוםמימון טיפולים פרא רפואיים כגון פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, תרופות, אשפוזים ואביזרים מותאמים
התאמת דיור וניידותהנגשת סביבת המגורים, התקנת מעלון או מעלית ורכישת רכב נכים ייעודי ומותאם
אובדן כושר השתכרותפיצוי על אובדן השתכרות עתידי של היילוד, לצד אובדן שכר של ההורים שנאלצו לצמצם את עבודתם
כאב, סבל ואוטונומיהפיצוי לא ממוני בגין עוגמת הנפש, הכאב המתמשך והפגיעה בזכות ההורים לבחירה מודעת

ליווי משפטי במשרד עורכי דין נסרי דכואר

ניהול תביעת רשלנות רפואית דורש ידע מעמיק, שליטה בחומר הרפואי וחיבור למומחים הרפואיים המובילים בארץ. משרד עורכי דין נסרי דכואר מלווה הורים ומשפחות החל מאיסוף התיק הרפואי ובחינת ההיתכנות, דרך השגת חוות דעת מומחה ועד לייצוג נחוש בערכאות למיצוי מלא של הזכויות ולפיצוי המרבי.

אנו עומדים לרשותכם לבדיקה ראשונית של המקרה ולתיאום פגישת ייעוץ. פנו אלינו עוד היום.

הבהרה: המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו העובדתיות והרפואיות.

אם המאמר יוכל לעזור למישהו שאתם מכירים, אנא שתפו הלאה:
לחזרה לנושאים שדיברנו עליהם במאמר:
עורך-דין-נסרי-דכואר רשלנות-רפואית
line
מאמרים דומים בנושא