מה נחשב תאונת דרכים לפי החוק?
תאונת דרכים היא מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה, כלשון סעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. ההגדרה רחבה מהמובן היומיומי, ואינה מחייבת התנגשות בין שני כלי רכב.
נכתב על ידי עו"ד נסרי דכואר, בעל תואר במשפטים מהמכללה למינהל, המסלול האקדמי, תעודה במשפט רפואי לעורכי דין מאוניברסיטת תל אביב והכשרה בהערכת נכות רפואית ובניהול סיכונים ובטיחות הטיפול מטעם הטכניון. רקע מקצועי מלא.
מהם ששת היסודות שההגדרה דורשת?
ההגדרה שבסעיף 1 נראית כמו משפט אחד, אבל בית המשפט העליון פירק אותה ברע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ לשישה יסודות שצריכים להתקיים במצטבר. די בכך שאחד מהם חסר כדי שהאירוע לא ייחשב תאונת דרכים לפי ההגדרה הבסיסית. עם זאת, הוא עדיין עשוי להיחשב תאונת דרכים מכוח אחת החזקות המרבות שבחוק, המפורטות בהמשך.
- מאורע. אירוע שניתן לזהות אותו בזמן ובמקום
- נזק גוף. החוק עוסק בנזק לגוף בלבד, לרבות נזק נפשי, ולא בנזק לרכוש
- עקב. קשר סיבתי בין השימוש ברכב לבין הנזק
- שימוש. אחת הפעולות שהחוק מונה בהגדרת "שימוש ברכב מנועי"
- ברכב מנועי. כלי שעונה להגדרת החוק
- למטרות תחבורה. המבחן התעבורתי, שנוסף בתיקון מספר 8 לחוק
היסוד השישי בוחן אם השימוש ברכב נעשה למטרות תחבורה. לצד זאת, במסגרת בחינת הקשר הסיבתי, נבדק אם הנזק נגרם עקב התממשות סיכון תעבורתי, ולא סיכון אחר שהרכב רק שימש לו במקרה.
מה נכנס להגדרת "שימוש ברכב מנועי"?
כאן ההגדרה מפתיעה רבים. סעיף 1 אינו מסתפק בנסיעה, אלא מונה רשימה סגורה של פעולות שנחשבות שימוש:
- נסיעה ברכב
- כניסה לתוכו או ירידה ממנו
- החנייתו
- דחיפתו או גרירתו
- טיפול דרך או תיקון דרך ברכב, כשהם נעשים בידי המשתמש ברכב או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו
- הידרדרות או התהפכות של הרכב
- התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או ממטענו תוך כדי נסיעה, וכן התנתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו
המשמעות המעשית: אדם שנחבל בעת ירידה מהאוטובוס או שנפגע מחלק שהתנתק ממשאית חונה, עשוי להיכלל בהגדרה גם בלי שהיה בנסיעה, בכפוף לנסיבות ולתנאי החוק. מנגד, טעינה או פריקה של מטען כשהרכב עומד הוצאו מהגדרת השימוש במפורש, אך האירוע עשוי להיות מוכר מכוח שימוש מוכר נוסף או חזקה מרבה. טיפול או תיקון מקצועי ברכב, כגון עבודתו של מוסכניק, אינם כשלעצמם טיפול דרך או תיקון דרך לפי החוק.
מהו "רכב מנועי" ומה נשאר מחוץ להגדרה?
רכב מנועי הוא רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית. ההגדרה כוללת גם טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, והיא אינה מוגבלת לרכב פרטי.
בפועל נכנסים אליה גם כלים שרבים אינם חושבים עליהם כרכב, ובהם טרקטור ובנסיבות המתאימות גם מלגזה, בהתאם להגדרה ולפסיקה. מנגד, כיסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות הוצאו מההגדרה. פגיעה הקשורה לכלי שאינו רכב מנועי לפי החוק עשויה להיבחן במסלולים אחרים, בהתאם לנסיבות.
אילו אירועים נחשבים תאונת דרכים גם בלי נסיעה?
לצד ההגדרה הבסיסית קבע המחוקק שלוש חזקות מרבות, כלומר שלושה מצבים שרואים אותם כתאונת דרכים גם כשאינם עומדים במבחן התעבורתי הרגיל:
- התפוצצות או התלקחות של הרכב. כשהן נגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר החיוניים לכושר נסיעתו, ואפילו אם הגורם להן היה חיצוני לרכב
- פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו. לצורך החוק נבחן אם מקום החניה או אופן החניה יצרו סיכון תחבורתי שהתממש בתאונה, ולא רק אם החניה נאסרה בתמרור או לפי תקנות התעבורה
- ניצול הכוח המיכני של הרכב. ובלבד שבעת השימוש לא שינה הרכב את ייעודו המקורי, למשל מנוף שמורכב על משאית
שלוש אלה הן הסיבה שתיקים שנראים במבט ראשון רחוקים מתאונת דרכים מתבררים בכל זאת במסלול הזה, ולהפך.
מתי אירוע יוצא מההגדרה?
לצד החזקות המרבות קיימת חזקה ממעטת מרכזית: מאורע שנגרם במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב, אינו תאונת דרכים. מי שדרס אדם בכוונה תחילה ביצע עבירה פלילית ועוולת נזיקין, אבל לא יצר תאונת דרכים לפי החוק.
בנפרד מכך, סעיף 7 לחוק שולל את הזכות לפיצויים מנפגעים מסוימים גם כשהאירוע עונה להגדרה. בין היתר, מי שגרם לתאונה במתכוון, מי שנהג ללא רישיון מתאים בכפוף לחריגים שבחוק, מי שנהג ללא ביטוח חובה או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו, ומי שהרכב שימש אותו לביצוע פשע. עם זאת, נהג שנהג בהיתר ולא ידע, וגם לא היה סביר שיידע, על היעדר הכיסוי הביטוחי עשוי להיות זכאי לפיצוי מקרנית בהתאם לסעיף 7א.
למה ההגדרה קובעת את כל המשך הדרך?
מפני שהיא מכריעה באיזה מסלול התיק יתנהל, ולמסלולים יש כללים שונים לחלוטין. שני סעיפים הופכים את ההבחנה לקריטית. סעיף 2 קובע אחריות מוחלטת, כלומר הנפגע אינו נדרש להוכיח אשמה של אף אחד. סעיף 8 קובע ייחוד עילה, כלומר ככלל, מי שיש לו עילת תביעה לפי החוק הזה אינו יכול לתבוע לפי פקודת הנזיקין בשל אותו נזק גוף, בכפוף לחריגים שבחוק.
| קריטריון | מסלול תאונת דרכים | תביעת נזיקין רגילה | מסלול הביטוח הלאומי |
|---|---|---|---|
| מה צריך להוכיח | שהאירוע עונה להגדרה. אין צורך להוכיח אשמה | רשלנות של הגורם האחראי וקשר סיבתי לנזק | קשר בין האירוע או העבודה לבין הפגיעה |
| נגד מי | המבטח של הרכב, ובהיעדר ביטוח מול קרנית | הגורם האחראי וחברת הביטוח שלו | המוסד לביטוח לאומי |
| איך נקבעת הנכות | מומחה רפואי שבית המשפט ממנה בלבד | חוות דעת של מומחה מטעם כל אחד מהצדדים | ועדה רפואית של המוסד |
| תביעה מקבילה | ייחוד עילה. אין תביעה נזיקית נוספת על אותו נזק | אפשרית לצד מסלול הביטוח הלאומי | אפשרית לצד תביעת פיצויים, בכפוף לקיזוז |
ההבדל בשורת הנכות הוא אולי המעשי מכולם. בתיק תאונת דרכים, ככלל, הצדדים אינם מגישים חוות דעת רפואיות מטעמם להוכחת הנכות. בית המשפט ממנה מומחה או מומחים בתחומים הרלוונטיים לפי סעיף 6א לחוק ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986. כאשר נקבעה נכות לפי דין אחר בשל אותה תאונה, הקביעה עשויה לחייב בהתאם לסעיף 6ב, אלא אם בית המשפט התיר להביא ראיות לסתור. לכן הבקשה למינוי מומחה והמסמכים המצורפים אליה הם שלב משמעותי בהוכחת הנזק ובהערכת הפיצוי.
מי משלם כשאין ביטוח או כשהנהג לא ידוע?
לשם כך הוקמה קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, מכוח סעיף 10 לחוק. תפקידה מוגדר בסעיף 12: לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי החוק שאין בידו לתבוע מבטח, בין היתר כשהנוהג האחראי אינו ידוע, למשל בפגע וברח, כשאין ביטוח או כשהביטוח אינו מכסה את החבות, וכשהמבטח נמצא בפירוק. הזכאות כפופה לתנאי החוק, והיעדר ביטוח אינו מזכה כל נפגע אוטומטית בפיצוי מהקרן.
הולכי רגל שנפגעו הם חלק ניכר מהפונים לקרן, ורבים מהם אינם יודעים שהמסלול הזה קיים. גם כאן ההגדרה היא שער הכניסה: הזכאות לפיצוי מקרנית מחייבת שהאירוע יענה להגדרת תאונת דרכים ושיתקיימו יתר תנאי הזכאות שבחוק. מאמרים נוספים בתחום מרוכזים בעמוד תאונות דרכים.
ומה קורה כשהתאונה אירעה בדרך לעבודה?
אז נפתחים שני מסלולים במקביל. האירוע נשאר תאונת דרכים לפי החוק, ובו בזמן עשוי להיות מוכר גם כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, מה שמזכה בדמי פגיעה ובהמשך במענק או בקצבה. שני המסלולים אינם מוציאים זה את זה, אבל יש ביניהם כללי קיזוז, ולכן כדאי לתכנן אותם יחד ולא בזה אחר זה. הרחבה במאמר תאונות עבודה ומיצוי זכויות בביטוח הלאומי, ובעמוד תאונות עבודה.
באופן דומה, למי שנפגע בתאונה ויש לו פוליסה פרטית, למשל ביטוח תאונות אישיות או ביטוח אובדן כושר עבודה, עשויה לקום זכות נוספת מול חברת הביטוח שלו, במקביל ובלי קשר לשאלת האשמה. המסלולים האלה מפורטים בעמוד נזקי גוף וביטוחים, ובמאמרים על תביעות נזקי גוף וביטוחי תאונות אישיות ועל תביעת חברת ביטוח בגין אובדן כושר עבודה.
איך יוצרים קשר?
משרד עו"ד נסרי דכואר ממוקם בדרך העצמאות 43, קומה 2, חיפה, ומלווה פונים מכל רחבי הצפון. לבדיקה ראשונית של המקרה אפשר לפנות בטלפון 052-9268641 או במשרד ובוואטסאפ 054-6604850, במייל Ndakwar.adv@gmail.com, או דרך טופס יצירת הקשר באתר.
המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נבחן לגופו על בסיס נסיבות האירוע והתיעוד המלא.
